יצא לי להיפגש אתו בגלל עניין מסוים, דיברנו על העניין המסוים שלשמו נפגשנו, ולקראת סוף השיחה הוא אומר לי: "אני רוצה להגיד לך שאני חייב לך הכרת הטוב גדולה מאוד". 

אני מסתכל עליו ואומר לו: "לא ראיתי אותך אף פעם עד היום, לא נפגשתי איתך מעולם, למה אתה חושב שאתה חייב לי הכרת הטוב?"

והוא אומר לי: "אספר לך על עצמי. 

לפני שבע שנים הייתי במקום הכי נמוך שהייתי בחיים שלי. התגרשתי, הפרנסה שלי הייתה ממש בצורה הכי נמוכה שיכולה להיות, כל המציאות של החיים שלי, הגשמיים והרוחניים, עמדה במקום הכי שפל שיכול להיות. הייתי שבור ורצוץ ומרוסק, לא ראיתי שום תקווה ועתיד לחיים. ואז חבר בא והציע לי: 'אולי תטוס לאומן?' אני בעצמי לא שייך לברסלב, אבל החבר לחץ אותי ואמר לי שיש כוח גדול לנסיעה בראש השנה לאומן, 'אולי תזכה לקבל משהו שירים אותך מהמציאות הקשה שלך' - - -

עשיתי את זה!

כי לא היה לי מה להפסיד. נסעתי לאומן בראש השנה. הגעתי לאומן. אני אגיד לך את האמת, התחרטתי על הרגע שהגעתי. בלילה אחרי התפילה והסעודות פניתי לריבונו של עולם ואמרתי: 'ריבונו של עולם, למה הבאת אותי לפה? מה אני עושה פה? אני לא מרגיש כלום! זה לא מדבר אלי! אני לא שייך לכל זה!' 

אמרו לי: 'ה'ברכו' הראשון של מעריב', 'הקלויז הגדול' הלכתי גם לשם, אמרתי את ה'ברכו', אבל לא הרגשתי שום דבר. נשארתי ריק - חלול ומדוכא. לא הרגשתי כלום. הסתובבתי פה הסתובבתי שם, פשוט התחרטתי על הרגע שהגעתי. 

ואז ככה, מתוך שברון הלב הגדול, בראש השנה בצהריים מישהו אומר לי: 'תראה, מעבר לנהר יש 'אהל השמחה - אהל אנשי חי"ל', יש שם קבוצה של אנשים, אולי זה ידבר אליך'. הלכתי לשם. הגעתי, היה שם מניין שאחזו בתפילת מוסף, ואני ככה, מתוך שברון לב שמתי את הטלית שלי על הראש, ופתאום הם התחילו במניין שם חזרת הש"ץ כשאני עוד הייתי באמצע שמונה־עשרה. חזרת הש"ץ הייתה עם כאלה ניגונים טובים ויפים, שפשוט התחלתי בבת אחת להתפרק בבכי. זה לקח אותי למקום אחר לגמרי, לא הפסקתי לבכות כל התפילה, הרגשתי שאני ממש שופך את כל הלב שלי לריבון כל עולמים.

נשארתי שם אחר כך לסעודת החג, שמעתי את הדיבורים והניגונים. אתה, ר' מוטה, דיברת שם בסעודה, והדיבורים שלך נכנסו בי כמו חץ וקשת. התעודדתי, התחזקתי, יצאתי מהייאוש שלי, זה שינה לי ממש את כל המחשבות שלי. 

הגעתי בלילה השני של ראש השנה לציון, היה שם קומזיץ גדול, זה העיף אותי למקום אחר לגמרי. אתה לא יודע מכלום, אבל אתה עשית לי את השינוי של החיים שלי". 

והאיש ממשיך ואומר: "תדע לך, חזרתי לארץ עם כוחות מחודשים, התחתנתי, נולדו ילדים, הצלחתי להקים עסק גדול, והכל מאותה תפילת מוסף של ראש השנה, זה לקח אותי למקום אחר".

אמרתי לו: "זה לא אני, זה האמונת חכמים וזכות הרבים וכוח של רבינו הקדוש. אתה היית עם הלב נשבר במקום הנמוך שלך, אבל רבינו הקדוש רבי נחמן הראה לך, מהשמים ריחמו עליך והראו לך בזכות האמונת חכמים"...

*