כדי לראות את ההרס ואת הפעילות של הצבא נזכרתי שעדיין לא סיימתי את סדרי הלימוד שלי, מצאתי לעצמי 'אזור מוגן' יחסית... ועצרתי בפינה לסיים את התיקון הכללי ואת לימוד 'חוק ברסלב'.

לפתע ניגש אלי חייל אחד שאל אותי אם אלו ספריו של רבי נחמן אמרתי לו שכן ואז הוא אומר לי שהוא שמע שרבי נחמן כבר דיבר על המלחמה ואמר בדיוק מה לעשות עם זה, אמרתי לו שאני לא זוכר דבר כזה, ניסתי להיזכר ולהבין למה הוא מתכוון אבל הוא התעקש ואמר שהייתה מדינה ששכחה את תכסיסי המלחמה שלה...

כשהוא הזכיר את המילים, 'תכסיסי מלחמה' נזכרתי בסיפורה של המדינה עליה רבינו הקדוש מספר בסיפורי מעשיות: "כי מחמת שכולם עסקו רק בחכמות, על כן שכחו שם באותה המדינה טכסיסי מלחמה, כי היו כולם עוסקין בחכמות" הבנתי מה הוא מתכוון ומיד נזכרתי בהמשך בדבריו הקדושים של רבינו הקדוש.

"אמר המלך לבנו היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה גם אני אהיה בשמחה. גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה"

* 

חג השבועות, חג קבלת התורה, מחזיר אותנו לחג שמחת תורה. לאחר האירועים הקשים של שבעת החודשים האחרונים, אנו מתעוררים למציאות חדשה. השנה לא יספיק להישאר ערים, עלינו להתעורר באמת – זוהי התחושה שעוברת בעם ובלב כולנו, התברר שהטעות הגדולה ביותר שהובילה למלחמת שמחת התורה הייתה ההתרחקות מהתורה, שככנו את תכסיסי המלחמה וכבר לא היינו ראויים למלוכה.

מקור הכשל המודיעיני היה בפענוח כוונות האויב ולא ביכולותיו דבר כזה יכול לקראות רק כאשר מתרחקים מהמצפן היהודי שהוא התורה הקדושה, כשאנו צמודים לדרך התורה, מבינים כי אין לצפות להנחות מאויבינו, גם אם ניתנו להם אדמה, דלק, קמח או ביטון. "אם בחוקותי תלכו" - הכול תלוי בכך.

הכישלון הגדול היה בכך שנטשנו את זהותנו היהודית לתורה, והחלפנו אותה בחלומות מערביים שלא נילחם ושאנו חזקים. יהודי הרואה את העולם דרך פריזמת התורה אינו טועה. לו היינו רואים את תורתנו כזהותנו ואת המציאות דרך התורה שקיבלנו בהר סיני, לא היינו מגיעים למצב הזה. לא פלא שעניין התורה הפך פתאום לסיבה למחלוקת, מריבה והפגנות ברחוב.

העיקרון המכאיב שקיבלנו בשמחת התורה, ושכעת עלינו לקבל מחדש את התורה לתוכו בכאב עצום, הוא ההבנה שהתורה לא תוחלף. אויבים מבפנים ומבחוץ לא ישנו את התורה שקיבלנו במעמד הר סיני. העולם כולו ישתנה ויעבור התפתחויות רבות, אך התורה היא תורת אמת שלא תזוז ימינה או שמאלה. רק בהצמדות אליה יש סיכוי לנצח, "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד".

*

אבל כפי שרבינו הקדוש אומר דווקא הירידה היא תכלית העליה, גם במקומות הנמוכים והרחוקים ביותר, ה' יתברך נמצא איתנו, דווקא עכשיו מגלים את זה.

מיד לאחר שמחת תורה יצאתי לשטחי הכינוס סביב עזה לפגוש את החיילים שישבו בטנקים וחיכו לפקודת הכניסה, חילקתי להם את החוברת 'תיקון הכללי ועוד חוברות חיזוקים ותפילות. שם פגשתי את עם ישראל האמיתי, לא זה שמוצג באולפנים אלא לבבות יהודים מלאים באמונה יהודית בצדקת הדרך ובאמונת חכמים. כל חייל שגילה שאני מחלק 'תיקון הכללי' ביקש אחד. חיילים שמעולם לא חבשו כיפה, הלכו עם ציצית וקראו 'תיקון הכללי'.

*